"It appears as though I know what the finished painting will look like when I start working, but this is not the case. I have a general idea which I make sure not to develop too much, and I let it evolve as I work. Every painting is executed over a long period of time. If I know how it is going to end up, I get bored and lose interest in continuing it. Therefore, at some point, I put aside the objects I created and work a few weeks without them; with nothing in front of my eyes. I construct things from memory or from how I would like things to be. At the moment I am working on "piecing together" imaginary wallpaper. I construct it without looking at such wallpaper. It starts out very abstract and broad, and gradually acquires a body which looks very meticulous, nuanced, and industrious to the viewer. It transpires on the line between art and craft. The technical know-how and understanding are an integral part of my world. I need technical mastery to create and paint what I do."
"נראה כאילו אני יודע איך הציור יסתיים כשאני מתחיל לצייר, אבל זה לא כך. יש לי רעיון כללי שאני דואג לא לפתח יותר מדי ונותן לו להתפתח תוך כדי עבודה. כל ציור שלי נעשה לאורך הרבה זמן. אם אדע איך הוא יסתיים, אני אשתעמם ולא יהיה לי עניין להמשיך בו. לכן, בשלב מסוים אניח לאובייקטים שיצרתי ואעבוד כמה שבועות בלעדיהם , לא יהיה לי כלום מול העיניים. אבנה את הדברים מתוך הזיכרון או מתוך מה שהייתי רוצה שיהיה. עכשיו אני עובד על "הדבקת" טפטים דמיוניים. אני בונה אותם בלי לראות כאלה. זה מתחיל מאוד מופשט ורחב ולאט לאט מקבל גוף שנראה לצופה מאוד מדוקדק, מפורט ועמלני. זה נע על הגבול בין אומנות לאמנות. אני חושב שהידע הטכני וההבנה הטכנית הם חלק בלתי נפרד מהעולם שלי. אני צריך לשלוט מן הבחינה הטכנית כדי לייצר ולצייר את מה שאני עושה".