After // A Group Exhibition
After // A Group Exhibition, Smadar EliasafAfter // A Group Exhibition, Maya Cohen Levy, UntitledAfter // A Group Exhibition, Ohad MeromiAfter // A Group Exhibition, Tsibi GevaAfter // A Group Exhibition, Yair Garbuz, Still Life Decorated with YemenitesAfter // A Group Exhibition, Larry Abramson

 

Exhibition Opening: September 9th, 2012 at 19:30

 

Larry Abramson                                                             Raffi Lavie

Smadar Eliasaf                                                              Ohad Meromi

Asaf Ben Zvi                                                                  Michal Na'aman

Ido Bar-El                                                                      Sasha Serber

Tsibi Geva                                                                     Sharon Poliakine

Tamar Getter                                                                Shosh Kormosh

David Ginton                                                                 Liliane Klapisch

Yair Garbuz                                                                   Alex Kremer

Moshe Gershuni                                                            Pnina Reichman

Yaacov Dorchin                                                            Philip Rantzer

Mirit Cohen                                                                   Simcha Shirman

Maya Cohen Levy                                                         Henry Shelesnyak

 

Curator: Shlomit Breuer



 

 

"בעקבות"

אמנים בעקבות אמנים

 

ציטוט אמנותי כמוהו כהצהרה, מוטו שמעניק מעמד שווה-ערך לתוכן המצוטט כמו לטיב דו השיח שמנהל המצטט עם המצוטט.

במערכי הגומלין שיוצר דיאלוג זה מושאי ההצהרה או נמעניה עשויים להיות מלבד האמן המצוטט גם הצופה, הממסד התרבותי-האמנותי-הפוליטי, ועיתים אף האמן המצטט עצמו שמנהל בינו לבינו סוג של מונולוג מתווך.

בקצה האחד של מנעד הייצוגים מעוגן הציטוט כלגיטימי וראוי משחר תולדות האמנות, היינו: יצירה שנוצרה "בעקבות" פלוני או אלמוני ושבה כל התייחסות של אמן אחד למשנהו מלווה בכיתוב של "גילוי נאות" בשוליה. בקצהו האחר, נמצאים תוצרי אמנות פוסט מודרניסטיים, אשר לא רק שאינם מכירים בגבולות שבין מקור להעתק, הם קוראים לפריצתם בחזקת "הכול מותר" ובר שעתוק ושכפול.

הסוגיות הכרוכות בטענה בדבר "מות המחבר" שרולן בארת דן בה, ובתחיית דפוסי ניכוס וחפצון כחלק ממנגנון הפעולה הקפיטליסטי בעידן הפוסט-מודרני הן נגזרות כמעט מובהקות ומתבקשות של נושא התערוכה ומצריכות לכשעצמן עיון מורכב ומעמיק. תערוכה זו אינה מתיימרת לבוא במקום עיון כזה ולהציע מהלך תיאורטי מנומק, אלא מהלך חוויתי בעיקרו שמדגיש את בחירתם של האמנים את בני- שיחם, את מתכונת השיח (כציטוט, כפרפראזה, כוויכוח, כמרידה, כהערצה, כמחווה) ואת מושאי הציטוט.

והבחירות מגוונות. בין האמנים שבחרו במאסטרים המודרניים כבני שיחם נמצא את לארי אברמסון שמאז סוף שנות השבעים תר אחר מורה נבוכים למבוי הסתום שהותיר אחריו הריבוע השחור של מלביץ', את פיליפ רנצר שאיחד בין החתכים של פונטנה על-גבי מצע מונוכרומטי עם הפסים הגרפיים של דניאל בוראן, את אוהד מרומי במחווה לאמנית האוונגרד ממפתחות הקונסטרוקטיביזם הרוסי פופובה ולאבסטרקציה הגיאומטרית של קנדינסקי, את פנינה רייכמן ודוד גינתון בציטוט שפתו המושגית של ג'ספר ג'ונס, ולבסוף את סמדר אליאסף וציבי גבע בפרפראזה על הגריד המונדריאני באמצעות שבירתו והמסתו.

בין האמנים שבחרו במפגש עם המאסטרים הקלאסיים נמנה את אלכס קרמר במחווה לירית לאמן האנגלי בן המאה ה-19 ג'ון קונסטבל, את סשה סרבר שיצר תצריבים ברוח תחריטי "השליחים" של דירר, ואת שרון פוליאקין, סמדר אליאסף ומאיה כהן לוי בהתייחסויות לואן גוך - מי למשיחות מכחולו, מי בהמשגת חייו ומי בהנחות צבעי השמן שופעי הצבעוניות.

את הפרק האחרון של התערוכה שבו מנהלים האמנים דו-שיח עם אבות האמנות המקומית כמעט מתבקש לסיים בציטוט: "זה כמה שנים אני מצייר/מעתיק/משחזר ציירים ישראלים מתים ... מתוך ידיעה שלהיות צייר בפרובינציה פירושו להיות תמיד חלק ממהלך קולוניאליסטי – לכבוש או להיכבש, לייחס או לנכס. האמנות הישראלית נולדה משמועות ומשאריות שבאו מעבר לים והתגיירו. ממילא, יש לנו רק את מה שהעתקנו. זה לא מעט. אם נהיה קשובים וראויים זה יקבל פני תוכן". יאיר גרבוז מתוך מאמרו "אירופה לא תלמד אותנו / העתק נאמן למקור".

 

 

שלומית ברויר

ספטמבר 2012

 

 

 

 

 

 

 

 

Developed by nSoft © 2012 Gordon Gallery Developed by nSoft